אם רק הכל היה חוזר למקום

לפני כמה ימים חברה שאלה/ביקשה אותי בדף הפייסבוק שלי, פוסט על פתרונות אחסון לכל הבגדים, הנעליים והאביזרים. זה ישר הכניס אותי לחרדה בכל הגוף מהסיבה הפשוטה שאף פעם לא מסודר אצלי ואני בטח לא אורים ותומים או דוגמא בנושא סדר ופתרונות אחסון. פעם בכמה שבועות אני מסדרת שוב את הבגדים וכל הפיצ'פקעס טיפ טופ והבלגן חוזר חיש קל במחי בחירת לוק אחד ליום ראשון מעצבן. בעודי מתכווצת בכיסא, פטרתי אותה בתשובה שאזדמן לכך בחופש לאחר שאעשה דילול נוסף רציני בארון. לא הייתה לי נחת בתשובה הזאת כי זה מסר לי הרבה מאוד על עצמי. מיהרתי לפטור את עצמי מהאחריות על הסדר ויותר מתמיד רציתי להיות מסודרת ומאורגנת על מנת ליהנות ממה שיש לי כשזה מסודר רוב הזמן ולא להיפך. אז. לא חיכיתי לחופש! סידרתי השבת את חדר הארונות הקטן שלי כמו שרק אני יודעת וצילמתי את המוצר המוגמר. אקדים ואגיד כי אנחנו גרים בדירה שכורה וסוויטת ההורים מצוידת בחדר ארונות קטן וכמעט מדויק עבורי, אם רק לא היו לי כל כך הרבה נעליים. 

כניסה המדפים העליונים מכילים את בגדי החורף המתקפלים - סוודרים, סריגים וקרדיגנים. מהפנים לחוץ עבים ועבים פחות בהתאמה.  מדפיי התלייה אוחזים ברוב בגדי החורף התלויים - מעילים, ג'קטים, חולצות מכפתרות ועוד. גם כאן בסדר יורד בכיוון החוצה.  מתחת לתלייה - פנימי, אוסף נעליי העקב שלא רואה הרבה אור יום. חיצוני, אוסף הטישרטים. מגירות - פנימי, סניקרס מבד, חיצוני, נעליים שטוחות.

ממול

3 עמודות של מדפים בחלוקה משתנה. 

פנימה - מדף עליון שמלות וחצאיות, כל השאר כלללל המכנסיים שלי לסוגיהם

אמצע - אקססוריז: תכשיטים, משקפשים, צעיפים, תיקים ועוד

מאחורי הדלת - נעליים, נעליים, נעליים

חלל החדר

שידת איקאה כפולה בה מאוחסנים במגירות העליונות הלבנים, במגירות האמצעיות בגדי הבית והכושר ואת המגרות התחתונות שריינתי לעצמי לאחסון הסנדלים שלי. 

מתחת למיטה הזוגית בארגז המצעים, בו מאוחסנות שתי שמיכות החורף שלנו וקצת שונות, שם מצאתי פתרון לאחסון שלל המגפיים והמגפונים שלי.

שלב המסקנות:

1. אני בן אדם של חורף. יש לי הרבה יותר בגדי חורף מבגדי קיץ למרות שאין לזה הצדקה בישראל החמה שלנו. 

2. מדפים. פעם אהבתי מאוד מדפים גדולים, רחבים ועמוקים כאלה שאפשר להעמיס ולתחוב בהם הרבה. היום אני מעדיפה מדפים קטנים, לא גבוהים מדי ובטח שלא עמוקים מדי. כמו אלה שיש בהם את סידור המכנסיים. הם מתאימים לקומה מוגבלת של פריטים וללא אפשרות להכפיל את הקומות כי אז לא מגיעים לשימוש הערימה הפנימית, מניסיון! בבחינת מה שאת רואה זה מה שתלבשי.

3. מגירות. גם זה נתון חדש לי יחסית כי רוב חיי שמשו אותי ארונות גדולים שצדם האחד תלייה והצד השני מדפים. המגירות ממש יוצרות סדר ברעש ויזואלי שרק ערב רב של אקססוריז יכול לעשות. המגירות מכריחות אותי לדלל ולכל סוג יש כמות מוגבלת של מקום ואני משתדלת ומצליחה שלא לערבב. 

4. מדף תצוגה. את זה למדתי מזמן מהיוטיובריות עם ארונות to die for. לפני כן רוב מדף התצוגה היה על השידה בחלל החדר וזה תפס שטח יקר של "שקט בעיניים" אז החלטתי להמיר את את החלק העליון האמצעי עם מדף שגם ככה התפרק למדף תצוגה שיכיל בתוכו את הבשמים והתכשיטים שישמש גם לשם השראה ושכנוע להשתמש. זה לא כל כך עוזר, אבל לפחות יש לזה מקום מתאים יותר וחלק ניכר נשמר בכל זאת עבור בתי בתקווה שהיא תמצא בהם את היופי שאני רואה בהם.

5. נעליים. זה עקב האכילס שלי. הנעליים מסודרות לפי סוגים במקומות השונים ולפי הצורך. מגירות השידה משמשות לנעליים הכי עונתיות, כעת זה הסנדלים, בחורף אני שמה שם את המגפונים שהכי בשימוש.  התמונות מדברות בעד עצמן מן הסתם.

6. כן, אני יודעת שאני חיה חיי מותרות ושפע. כן, אני יודעת שאני יכולה להסתפק בחצי מהמצאי הקיים. כן, הקול הזה קיים בראש שלי ואני עובדת על זה. יחד עם זאת, זו התקופה הכי אוורירית וקלילה בארון שלי לאחר מסע ארוך שנים, מייגע ומרגש בנפש המתלבשת שלי, מצאתי את עצמי אחרי שנפטרתי מהרבה עכבות והרבה יותר בגדים. 

7. ברי לי שאני יכולה להיפטר מעוד כמה וכמה דברים, אבל את זה הייתי רוצה לעשות במכירה ביתית או משהו דומה כי מדובר בפריטים שאני מאוד אוהבת ומתקשה למסור סתם כך בחנות יד השנייה. אני רוצה לראות את העיניים וההנאה של זו שתחמוד אותם לעצמה, ממש כמו שאני נהנית למצוא מציאות אצל אחרות. אבל זה יצטרך לחכות למקום ולשעת הכושר המתאימה. 

8. כל בגדיי היו ילדיי. אני חושבת שאני מיטיבה לדבר את עצמי באמצעות הבגדים. הקריאה, המילים והספרים היו, הינם ותמיד יהיו חבריי הטובים ביותר. ההתעסקות בבגדים ובמילים שבאות איתן כאן, בפייסבוק ובאינסטגרם, מספקת לי תעסוקה קלה ונעימה מאוד בעת שיגרה של אישה עובדת ואמא עסוקה שרוצה להיות גם הכי מיכל שאני מכירה את עצמי וגם את זו שטרם הספקתי. מעולם לא הייתי כל כך חשופה כמו היום ואין לי מושג איזו דרך אני עושה ולאן היא תוביל אותי ואולי בכלל אין מטרה. כרגע המטרה עבורי היא להיות כאן ועכשיו המיכל שאני עכשיו.